האכלת יד: פרשת כי תבוא \\ הרב נהוראי אלביליה • צפו

הרב נהוראי משה אלביליה No Comments on האכלת יד: פרשת כי תבוא \\ הרב נהוראי אלביליה • צפו

האם יכול להיות שאדם בזמננו מאכיל את נפשו בדברי הבאי שבסופו של ענין יהיה לו קשה להתנתק מהם? וגם מדוע לבש הגנרל את בגדיו מדי לילה?

23:00
27.04.24
אתר קול חי No Comments on פרק ביצועים אחרון: אלו הקלידנים הטובים שיעלו לשלב הבא • צפו

התכניות האחרונות

ארכיון תוכניות

פוסטים אחרונים

תגיות

:"סבא אחד סיפר לנכדו שיש לו שני זאבים אחד לבן ואחד שחור, ושניהם היו רבים כל הזמן…

"סבא, תגיד מי היה מנצח?"

ענה הסבא: "זה שהייתי מאכיל"…

                                                  (הרב יצחק פנגר הי"ו, מתוך ספרו "מחשב מסלול מחדש")

ובאמת מהי האכלה?

האכלה יכולה לבוא לפעמים מכוח הרצונות העצמיים והסביבה של אדם בה הוא נמצא חי ומתגורר.

הלוא, בשביל שהאדם יגדל בריא בנפשו, וברוחו, ובעצמיותו, הוא חייב לסגל לעצמו קו מסויים בחיים, שאותו הוא אוהב…

אדם אומר לעצמו לפעמים: "אני אוהב ללמוד חצי שעה מוסר ביום זה עושה לי טוב לנפש, כפול שבעה ימים בשבוע זה שלוש וחצי שעות+ שבועיות כפול חודש ימים = ארבע עשרה שעות שבועיות שהאדם מקיים בהם מצווה רק מלימוד קטן.

וכל זה, בל נשכח, בגלל דבר אחד קטן שאדם אומר לעצמו "אני בגלל זה יכול לגדול", אדם מאכיל את עצמו בדבר טוב שיכול לרומם אותו מעלה מעלה בתורה וירא"ש, להבדיל כמו אדם המחזיק תוכי קטן ביד והוא נותן לו מעט מעט, ויקיים בעצמו "כל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול.

ואיך כל זה קשור לפרשת שבוע אתם שואלים?

הבה ונראה בפרשת הביכורים ענין זה:

אומרת התורה הקדושה (כו, ה-ו): "ארמי אובד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט ויהי שם לגוי גדול עצום ורב, וירעו אותנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבודה קשה וכו'.

ויש להבין – מהו הלשון "וירעו אותנו", הלא פשט דקדוק של המילים הוא "וירעו לנו", עשו לנו רע, וכי אפשר לומר "עשו אותנו רעה" זה לא מסתדר דקדוקית במילים?

אלא ביאר האור החיים הקדוש: "וירעו, עשו אותנו רעים כמותם".

ועדיין אנו צריכים להבין – האם באמת אפשר לעשות אדם רע והוא לא כזה? הוא באמת לא רע?

אלא ביאר האור החיים הקדוש במקום אחר (בראשית מט,ג) ועל פי זה יובנו הדברים כהוייתם: "דבר ידוע הוא כי כל רוחניות שבעולם מתחלק לשלוש בחינות אחד קדושה, ואחד חול, ואחד חלק רע, וכל אחד מהשלושה תוציא ענפיה ותתאוה לבחינתה וכו', ובעת אשר ידבק האדם בבחינה אחת מהם, כמו כן תדבק נפשו בשורש ההוא, אם לטוב אם להפכו, ומעתה הגם שתהיה נפש ההיא מעורבת משני בחינות טוב ורע וכו', ויש לך לדעת כי כפי בחינת הרעה שנדבקה בנפש מהרע, כמו כן כן תתאווה נפשו וכו', וכי ירבה האדם להלעיט את נפשו מחלקי הרע תגדל בה חשק הרע ויתבדל בחינת הטוב, תקח כלל זה בידך, כי אין לך דבר מעשה בעולם ולא נדנוד דבר שאין לו יסוד ברוחניות, וכל דבר איסור שהודיע ה' כי הוא זה אסור, כל הנדבק בו הרי הוא מושך לנפשו חלק רע".

והדברים מלמדים אותנו הקטנים רבות רבות לחיים – קיבלנו פתאום חשק לעשות דברים טובים הקשורים ללימוד תורה וגמילות חסדים מתוך איזה שיעור תורני טוב ששמענו, אתם יודעים בגלל מה זה? בגלל חלקי הקדושה שהיו באותו שיעור, שהתנופפו להם ונכנסו היישר אל תוך ליבנו בין אם זה באופן פרונטלי ובין אם זה דרך אמצעים אחרים, התעורר בנו חלק הקדושה שהנפש שלנו אכלה באותו רגע, וגרם לנו "התעוררות דלתתא", ובין אם התעורר בנו ח"ו להיפך לעשות מעשים רעים, זה בגלל חלק הרע בה הרבה ומרבה האדם להלעיט את נפשו, ובחינת הטוב בורחת ומחפשת ואומרת "איה מקומי, איה מקומי", והקדושה גם היא לא מוצאת מנוח לכף רגלה.

ואז מה עושים?

לכן אדם צריך לדעת בחיים לנתב את עצמו ואת נפשו ואת רוחו לדברים טובים שירוממו אותו, יתנו לו מוטיבציה שלמה לראות את החיים בפרספקטיבה אחרת ממה שהוא רואה אותם עד היום, ואז גם הנפש תהיה הרבה יותר שלימה והרבה יותר רגועה, נכון, הניסיונות של היום לא קלים בכלל, החכמה היא לדעת איך לנתב את הנפש בים הסוער של החיים, וזו התרופה לכך.

תשמעו מה סיפר הגה"צ מגיד המישרים ר' יענקל'ה גלינסקי זצ"ל ( מעובד מתוך לקראת שבת מלכתא, בהוצאת דרשו חומש שמות):

בהיותו בגלות עבר עבודות פרך ששברו את כל גופו וכך היה מנת חלקו במשך כל שעות היום, מבוקר ועד ליל ללא הפסקה כלל, ולאחר יום עבודה מפרך היינו מגיעים לצריף האסירים ונזרקים מעייפות של ריסוק עצמות לעבר המיטה למשך השלוש-ארבע שעות שניתנו לנו לשינה בכל לילה.

מספר הרב גלינסקי, שהוא היה כמעט היחיד שבקושי היה נרדם, כי את הזמן המועט הזה ניצל לקצת לימוד תורה ואף לתפילות, יען כי היה זה הזמן היחיד שהייתה לו אפשרות לדבר עם הקב"ה בתוך החושך הנורא.

במהלך הלילות בצריף האסירים התגלה לי דבר מוזר מאוד שחזר על עצמו כל לילה, לאחר שכל האסירים עלו על יצועם תשושים וחסרי כוח, קם לו בזריזות אסיר אחד שהיה ממוצא צרפתי, הוא היה בודק שכולם ישנים, ואז קופץ ומוציא מתחת מזרונו שקית, הוא פתחה, מוציא מתוכה מדים של גנרל צרפתי, לובשם ומתחיל להצדיע ולעשות תנועות של גנרל בצבא.

חשבתי בתחילה כי דעתו של אותו אסיר השתבשה עליו מקושי העבודה והשפלות שהיו מנת חלקם של יושבי המחנה, אך דחה מחשבה זו… כי הרי לא יתכן שאדם שהשתבשה עליו דעתו יחזור על אותה פעולה כל יום באותה צורה ותזמון. לבסוף החליט הרב גלינסקי שהוא חייב לברר את העניין, ולילה אחד כשאותו צרפתי קם באמצע הלילה, הפתיעו הרב ושאלו: "מה מעשיך?! אני עוקב אחריך כל לילה, ואני חייב לדעת סיבת מעשיך המוזרים"!

האסיר הצרפתי הופתע מאוד, הוא ביקש מהרב להיות בשקט לבל יתעוררו שאר יושבי הצריף, הוריד מיד את מדי הגנרל, הכניסם לשקית ומתחת למזרון, התיישב והתחיל בסיפורו:

"דע לך, שאני הייתי גנרל גדול בצבא הצרפתי, ואז התחילה המלחמה עם רוסיה ולקחו אותי בשבי, והנך רואה ומרגיש כיצד הרוסים מנסים בכל האפשרויות להתעלל בנו, להשפילנו עד עפר, כדי שלא תהיה לנו זהות ואישיות כלל! מגנרל בצבא הצרפתי הפכתי להיות מנקה שירותים במחנה האסירים בסיביר… הרגשתי כי אני מאבד מצלם האנוש שיש בי, והחלטתי שלא! לא אתן לעצמי זאת! ולכך אני קם כל לילה, פושט את בגדי האסיר ולובש את מדי הגנרל שלי, שגם כשלקחו אותי בשבי התעקשתי לקחתם אתי לכל מקום, וכך אני מזכיר לעצמי כל לילה כי אני גנרל בכיר בצבא! עוד יבוא היום והעם שלי ינצח, ואני אחזור לביתי לעמי ומשפחתי, כגנרל, ולא כשפל אדם".

למד מכך הרב – בחיים אסור להתייאש! תמיד צריך לראות נקודות אור, ולומר לעצמנו בעז"ה: "בסוף יהיה טוב", צריך רק לקוות בעצמנו שזה יקרה! 

שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים!

===

המאמר נכתב לרפואת והצלחת:

בני יקירי יונתן בן ספיר רעיה הי"ו.

מו"א דוד בן שמחה הי"ו.

מ"א יפה בת זוהרה תחי'.



0 תגובות